F140318MS03 (1).jpg

חזון

טבריה – בירת הגליל השוקקת

החזון שלי, בפשטות, הוא להפוך את טבריה למה שהיא נוסדה להיות – בירת הגליל. בכוונתי להפוך את העיר שלנו למוקד תעסוקה – לא רק בתחום התיירות אבל בהחלט גם שם – ולהוריד את שיעור המובטלים בעיר במחצית, מ-14.4 אחוזים לשבעה אחוזים עד תום הקדנציה הראשונה. כדי להשיג את היעד, בכוונתי לחדש את הקשרים עם משרדי הממשלה, שהוזנחו באופן מחפיר במהלך הקדנציות האחרונות, על מנת להשיג תקציבים למיזמים ספציפיים שיתאימו למדיניות הממשלה ותקציבה בכל זמן נתון.

בתחום התעסוקה, בכוונתי למנף את יתרונותיה חסרי התחרות של טבריה מבחינת הנוף והפנאי למשוך עסקים לקבוע בעיר את משכנם.

F150624LM05.jpg

עם כל הכבוד ליופיו של גוש תפן, לדוגמא, אין סיבה שסטארטאפ יקבע את מושבו שם אם הוא יוכל לקבל חלונות לכינרת – וגם עירייה שמספקת תשתיות וגישה מתקדמת לעסקים טכנולוגיים. הכלי הראשון במעלה להפיכת טבריה למוקד תעסוקה אזורי הוא תחנת רכבת, שתחבר את עירנו לעפולה, לחיפה

ולתל אביב. כיום הדרך היחידה להגיע לטבריה היא ברכב פרטי או באוטובוס, ושתי האופציות רק מוסיפות לפקקים וזיהום האוויר, בעיר שיושבת 200 מטר מתחת לפני הים. שוב, ולא כדי לפתוח במלחמה פנים-גלילית חלילה, אין הגיון בכך שלכרמיאל, לדוגמא, תהיה תחנת רכבת – ולעיר הראשית לחופי הכינרת לא תהיה תחנה והרכבת לא תעצור בה. כמו כן בכוונתי לבנות בעיר רכבל לצרכי תחבורה ציבורית פנימית, שיפחית הן את הגודש בכבישים והן את זיהום האוויר, ויחיה מחדש אזורים בעיר שהמסחר בהם גוסס.

בתחום התיירות, בכוונתי למנף את טבריה כמוקד תיירות נוצרי\אוונגליסטי. לטבריה יתרונות בתחום התיירות הנוצרית שאין לאף עיר בעולם, ורמת ההזנחה של היבט זה באסטרטגיה השיווקית של העיר גובלת בשערוריה. יש מיליוני נוצרי אוונגליסטים, חובבי ישראל מושבעים, שרק מחכים שיפרשו

להם שטיח מזרחי יפה לחוויה של הארץ הקדושה, והם יבואו יותר מפעם אחת וישאירו בכל פעם דולרים לרוב. חמש דקות מכאן, על פי מסורתם, ישו הלך

על המים, הפך מים ליין, התנבא ועשה שלל מעשים אחרים מסיפורי הברית החדשה. הפוטנציאל של התיירות הזו עצום ועד כה מדינת ישראל בכלל וטבריה בפרט טרם הגיעו לחמישה אחוזים ממנו. זהו בזבוז מטופש שטבריה לא יכולה להרשות לעצמה.

אבל לא על נוכרים לבדם יחיה הטברייני. אני בן 50 היום. כשהייתי ילד, טבריה היתה מוקד אדיר של תיירות פנים. תל-אביבים, ירושלמים, חיפאים או דימונאים – קשה היה למצוא אדם בארץ שלא בילה חופשה לחופיו המערביים של היפה באגמים, באחד מבתי המלון הרבים שפיארו את הטיילת. לאן כל זה נעלם? אין סיבה אמיתית, למעט הזנחת התשתית וסירוב לבצע עבודות תחזוקה וגם שדרוג, וכן לנקוט במדיניות מיסוי נכונה, כדי להתאים את עצמנו לזמנים המשתנים וגם לקצור רווח מכל הפעילות הברוכה.

בכוונתי להגיע עד תום הקדנציה הראשונה שלי כראש העיר למצב שבו 50% מהתיירות הנכנסת לטבריה תהיה תיירות פנים, לעומת 10% בלבד כיום. גם לישראלים – במיוחד לישראלים – אין הרבה חלופות לכינרת, אם רק תשווק,תונגש ותוגש להם נכון. בכוונתי להביא לפחות שני בתי מלון גדולים לטבריה תוך חמש שנים. על פי התוכנית שלי, תיירות החוץ הנוצרית (וגם תיירות חוץ ללא גוון דתי, כמובן) תביא "הזרקות" גדולות של כסף לעיר בעונת השיא, בעוד תיירות הפנים תשווק כך שתהווה עוגן קבוע במשך כל השנה.

בתחום החינוך, הגישה שלי מתחילה מלהסתכל למציאות בעיניים. זה אומר להפסיק – לגמרי – עם השיטה הפסולה של הנשרת תלמידים חלשים כדי ליצור מצג שווא בנתוני הזכאים לבגרות. בניכוי אלה שמראש אמרנו להם שהם לא שווים בגרות – מצבנו מצוין! אז זהו שזה לא עובד ככה. אנחנו נציג נתונים שקופים ומלאים של זכאות לבגרות ונשתדל להגדיל את השיעור הזה בכל שנה ושנה. איך? בין השאר:

  • בהבאת גופי חינוך טכנולוגי מתקדם לטבריה, כך שלכל ילד או ילדה בעיר תהיה חשיפה לתחומים הכה-חשובים הללו, וגישה נוחה ללמוד אותם אם רק יראו נטייה או רצון לכך.

  • אנחנו נחזיר לטבריה את קרנות התמיכה השונות, כמו קרן עזריאלי, קרן ספרא ועוד, שפעלו בעבר בטבריה ולאחרונה ניתקו קשר עם הגורמים המנהלים את העיר, והסיבות ידועות.

  • לסיום, נתייעץ עם כל מי שיכול לעזור ובמיוחד עם בעלי רקורד הצלחה מוכח בתחום. כך בכוונתי לגייס למאמץ, אם יסכים, את מי שהוא אולי גדול המומחים ל"מהפך" מהסוג שהחינוך בטבריה זקוק לו – חבר הכנסת עלי סלאלחה, איש חינוך דרוזי שלקח את בית ג'אן מנתון של 12% זכאים לבגרות לראש הטבלה – הארצית, לא של המגזר. לכבוד יהיה לנו להסתייע ביכולותיו.

בתחום הדיור, בכוונתי להקים שתי שכונות חדשות בחמש השנים הראשונות, ולייעד לפחות מחצית מיחידות הדיר בהן לזכאים לדיור ציבורי או משפרי דיור. יש לאפשר לטבריינים צעירים החפצים להמשיך לחיות בעיר הולדתם לעשות זאת – הן ביצירת מקומות תעסוקה והן ביצירת מאגרי דיור במחיר שפוי. בכוונתי להעניק הנחות ומענקים ליזמים בפרויקטים של תמ"א 32 ופרויקטים של פינוי בינוי, שהם לב תוכניתי לכמה מן השכונות בעיר שמצבן מחייב שינוי יסודי. תוכלו לקרוא עוד על כל התוכניות הללו במסמך "התוכנית לשיקום טבריה", שמסביר בפירוט מה יקרה איפה ומתי – ואיך כל זה ייצור את הטבריה שמגיעה לנו.

התוכנית לשיקום טבריה

טבריה לא תוכל להיות מה שהיא צריכה להיות מבלי להיות מחוברת לשאר הארץ. כביש 6 זה נהדר אבל במציאות שבה העולם מתגייס לשנות הרגלים ולהילחם בשינוי האקלים, זה לא מספיק. בכוונתי לבנות, במתחם הביג בצומת פורייה, תשלובת של תחבורה ציבורית שבמרכזו תחנת רכבת שתחבר את עירנו לעפולה, לחיפה ולתל אביב. אעבוד בשיתוף עם כל ממשלה שתכהן באותו רגע כדי להשיג את התקציב, ולהתאים את התוכניות ליעדיה של הממשלה כך שיקל עליה לתמוך בהן.

בצמוד לתחנת הרכבת תהיה תחנה מרכזית שבה יעצרו האוטובוסים המגיעים מחוץ לעיר. כך אוטובוסים אלה לא יוסיפו לגודש בכבישינו ולזיהום באוויר רחובותינו. נוסעי האוטובוסים הבינעירוניים יוכלו להחליף לאוטובוסים עירוניים (שלהם יהיה מסוף משלהם, בתחנה המרכזית הנוכחית) או לרכבל, שיסיע המונים ברחבי טבריה לאורך  ארבע תחנות:

  • גבול שיכונים ג' וד'

  • בכניסה ליער שווייץ

  • מורדות טבריה

  • מרכז העיר, רחוב הגליל

התקווה היא שבתחנה האחרונה ירדו מרבית הנוסעים, ובכך תוחזר לתחייה רצועת המסחר המרכזית של העיר, שהתייבשה בעקבות מעבר של קונים לקניון המרוחק. קניונים כבודם במקומם מונח, אולם ארבעים השנים האחרונות לימדו מתכנני ערים בעולם שאין תחליף לשימוש המעורב ולמסחר הנגיש לאזורי המגורים – גם בלי רכב פרטי.

בנוסף לענייני תחבורה, בכוונתי להחזיר למסלול את פרויקט פארק ברקו – זוכרים? זה שהושקעו בו מיליונים מכספכם ועכשיו עומד ריק וסגור וכואב בעין? בכוותי להביא יזם שיתכנן ויבנה במקום בריכה מקורה ויפעיל את המתחם ל-20 שנה בתמורה לתנאים נוחים מצד העירייה – ומחירים נמוכים לתושבי טבריה.

בדומה לכך, אני שואף לבנות בעיר מתחם של אולמות קולנוע עם מסלולי באולינג ומשטח החלקה על הקרח, שגם הוא יוקם בשיטת תכנון ובנייה, כלומר לא בהשקעה אדירה של כספי מיסים. אני מקווה לגייס למיזם זה את יעקב אדרי, הבעלים של מתחמי סינמה סיטי המצליחים.

את השכונות הוותיקות של העיר, כמו רבי עקיבא, רווקיה ושכונת ילדותי קרית משה יש להרוס – בהסכמים הוגנים ומתחשבים של פינוי-בינוי, ולא חלילה במחזות של גירוש אלים של סבתות מבתיהן, לתועלת העיר והתושבים ולא למען התעשרות של יחידים בכל מחיר – ועל השטח לבנות רבי קומות מודרניים, עם דירות מרווחות ומאובזרות בסטנדרט שלא נופל מכל מקום אחר שהבנות והבנים שלנו הולכים לגור בהם כיום – ועם נוף ששום חיפה ותל אביב לא יכולות להציע.

לעומת שכונות אלה, שמצבן כבר אינו מאפשר פחות מהתחלה חדשה לגמרי, את שיכון א' בכוונתי לשפץ, לחדש – ולהרחיב לכיוון המחצבה הישנה. את פארק תעשיות קדמת גליל בכוונתי להפוך לחממה של יזמות טכנולוגית, שתמשוך לעיר אוכלוסייה איכותית וחשוב מכך – תשאיר לפחות חלק מטובי בנינו ובנותינו בבית. תל אביב מלאה בטבריינים ששיחקו אותה – הם יכולים לשחק אותה גם פה, לפחות לשלב מסוים בקריירה שלהם, אם רק ניתן להם. כיום הם בורחים בשנייה שסיימו צבא. לצורך זה אדאג לחבר את אזור הפארק והעיר כולה לתשתיות התקשורת המתקדמות ביותר, עם מערך סיבים אופטיים שיספק אינטרנט מהיר הן לעסקים והן לשימוש הביתי. אנשים שעובדים בטק רוצים גישה לטק גם בבית – ואנחנו נספק אותה, עבורם ועבורנו.

באמצעות הנגשה תחבורתית של העיר, שיקומה הפיזי ושדרוג מערך התשתיות שלה כך שיתאים למאה ה-21, נביא את טבריה למצב שיתרונותיה הטבעיים יתנו את הטון ויהפכו אותה, כמו בימי הזוהר, לבירת הגליל.